הָיוּ חֲמִשָּׁה אַחִין שְׁלֹשָׁה מֵהֶן נְשׂוּאִין לְשָׁלֹשׁ אֲחָיוֹת וָמֵתוּ. רַב אָמַר זֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְזֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְהַשְּׁלִישִׁית חוֹלֶצֶת מֵאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. שְׁמוּאֵל אָמַר. זֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְזֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְהַשְּׁלִישִׁית חוֹלֶצֶת מִשְּׁנֵיהֶן. רַב אוֹמֵר חֲלִיצָה קִינְייָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. חֲלִיצָה קִינְייָן. רִבִּי הִילָא אָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. חֲלִיצָה פְטוֹר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַה בֵין חוֹלֵץ וּמַה בֵין מְגָרֵשׁ. אָמַר לֵיהּ. אַתְּ סָבוּר חֲלִיצָה קִנְייָן. אֵינָהּ אֶלָּא פְטוֹר. אֵין הָאַחִין חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּחוֹלֵץ אֲבָל חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַמֵּת. לֵוִי אָמַר. זִיקָה קִנְייָן. וְכָל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה חֲלִיצָה מִשְּׁנֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
לוי אמר זיקה קנין. ואפי' לא חלץ עדיין לא' מהן דאלימא זיקה ולא מצי לייבומי לחדא מינייהו הילכך כל אחת ואחת צריכה חליצה משניהן דחליצתן לאו מעלייתא היא:
מיליהון דרבנן כו'. גרסינן לה לעיל פ' קמא הל' א' עד אבל חייבין עליה משום אשתו של מת ושם פירשתי:
ושמואל אמר חליצה פטור. הוא ולא קנין ואחות חליצה אינה אלא מד''ס כדלקמן:
רב אמר חליצה קנין. דנקנית היא לו ולפיכך אחות חלוצתו כאחות אשתו ואסורה הג' על שניהן וצריכה לחזור כו':
ולשמואל גרסינן השלישית חולצת מאיזה מהן שירצה. דשניהן שוין בה וקסבר חליצה פסולה אין צריך כו':
היו חמשה אחין כו' והשלישית חולצת מאיזה מהן שירצה. ובבבלי כ''ו ע''ב גריס איפכא דלרב השלישית חולצת משניהם וכן גריס הרשב''א ז''ל הכא נמי כן וטעמא דכשחלץ זה לאחת וזה לאחת חליצה פסולה היא דאחות חלוצתו היא על שניהן ולפיכך צריכה לחלוץ משניהן דסבר חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין:
הָיָה לַשְּׁנִייָה צָרָה. כוֹנֵס אֶת הַצָּרָה וּמְקַייֵם אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָסוּר בַּשְּׁנִייָה. 18a הָדָא הִיא מוּתָּר אָדָם בַּאֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וִיהֵא אָסוּר בַּצָּרָה מִשּׁוּם צָרַת אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִילּוּ בִיקֵּשׁ לִבְעוֹל אֶת הַצָּרָה עַד שֶׁלֹּא כָנַס שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בָּהּ. כַּתְּחִילָּה הוּא מוּתָּר בָּהּ וּבְסוֹף הוּא אָסוּר. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה עוֹשֶׂה צָרָה לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין צָרָה לְאַחַר מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אם אתה כו' ואין צרה לאחר מיתה. כלומר דאין צרה נעשית לאיסור לאחר מכאן הואיל וכבר ראוי' היתה קודם שכנס הראשונה והאי דצרת אחות חלוצה אסורה גזירה דרבנן בעלמא היא ובכי הא לא גזרו רבנן:
בתחלה הוא מותר ובסוף הוא אסור. בתמיה:
ומשני ר' יודן דה''ט דאלו ביקש כו'. דמתחלה עד שלא כנסה לזו נראית לו הצרה ג''כ:
ויהא אסור בצרה. דהא קי''ל שם דאסור בצרת אחות חלוצה וכן בצרת אחות יבמתו דחד טעמא אית להו דאזלה בהדה לבי דינא:
הדא היא מותר אדם כו'. כדתנן לקמן והכי נמי דמקיים אשתו והיא אחות צרת יבמתו עכשיו כשכונס הצרה:
ואסיר בשנייה. שהיא אחותה וביאת צרתה פוטרתה:
היה לשניה צרה כונס את הצרה. דמבית אחרת היא ומקיים את אשתו כדמפרש טעמא לקמיה:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁכְּבָר נִרְאֶה לִפְטוֹר בָּהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ וָמֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּּאָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. בְּרַם הָכָא כְּמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה קִינְייָן. וְיֵשׁ אָדָם מִתְכַּוֵּין לִקְנוֹת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. פָּתַר לָהּ. לְאַחַר מִיתָה. אֵין לְאַחַר מִיתָה יִיבּוּם. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי לָֽעְזָר. אֲף עַל פִּי 18b שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד מוּפְנֶה. מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֶי אֲחָיוֹת וְעָשָׂה בָהּ הַמּוּפְנֶה מַאֲמָר וְאַחַר כֵּן מֵת אָחִיו הַשֵּׁינִי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַלֵּזוּ תֵצֵא מִשּׁוּם אַחוֹת אִשָּׁה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וּבַחֲלִיצָה וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה קִנְייָן. [בְּרַם כְּמָאן דְּּאָמַר חֲלִיצָה קִנְייָן.] וְיֵשׁ אָדָם מִתְכַּוֵּין לִקְנוֹת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. פָּתַר לָהּ לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין לְאַחַר מִיתָה יִיבּוּם. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּידֵּשׁ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ. מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתֵירָה אָֽמְרוּ. אוֹמֵר לוֹ. הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה. חָֽלְצוּ אַחִין אוֹ כָֽנְסוּ יַכְנִסוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. מֵתָה הַיְּבָמָה יַכְנִיס. מֵת הַיָּבָם מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. בְּרַם כְּמָאן דְּּאָמַר חֲלִיצָה קִנְייָן. יֵשׁ אָדָם מִתְכַּוֵּין לִקְנוֹת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אֲף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו. חוֹלֵץ וְלֹא מְייַבֵּם. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּּּאָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר חֲלִיצָה קִנְייָן. אוֹמְרִים לוֹ. עֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הָתִיב רִבִּי חָמָא חֲבֵרִין דְּרַבָּנָן. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ. הֲרֵי אֵילוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. שַׁנְייָא הִיא אִיסּוּר אִשָּׁה וּבִתָּהּ בֵּין בַּחַיִּים בֵּין לְאַחַר מִיתָה. אִילֵּין תְּרֵין אַחֲרִייָתָא פְלִיגֵי עַל רַב וְלֵית לְהוֹן קִייוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ולית להון קיום. שאי אתה יכול לתרצן ותיובת' על רב:
וקאמר הש''ס אילין תרין אחרייתא. אלו שני משניות האחרונות כ''ג שמת כו' ואשה ובתה פליגין ודאי על רב:
וכן התיב רבי חמא ממתניתין דלקמן הל' ג' על רב דקתני אשה ובתה כו' חולצות כו' שניי' היא כו'. כלומר וכי שנייא גבי אשה ובתה בין בחיים בין לאחר מיתה בתמיה ותו ליכא לאוקמי במתה כהנך מתני' קמייתא וקתני חולצות:
אומרים לו עבור על ד''ת. בתמי' שהרי הוא כקונה אלמנה בחלוצה:
כ''ג כו' ולא מייבם. שאסור באלמנה לקמן פ''ו הל' ד':
פתר לה כר''א. כדפרישית:
הדא מסייע כו'. ואע''ג דהכא ודאי אין אשתו צריכה חליצה אלא בגט לחודי' סגי דהא קידושין גמורין קידשה וכדמפרשינן שם נראה דפריך על דקאמ' באחיות חליצה דאם קנין היא לא שייכא באחיות כלל דאין אדם מתכוין כו' וכן צריך לפרש לעיל:
שומרת יבם כו'. לקמן פ' החולץ הל' י':
פתר לה כו'. כדפרישית:
שלשה אחין שנים מהן כו'. לקמן הל' ד' וגרסי' שם מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואת כו' כגי' המתני' בבבלי וכדמפרשינן שם וגרסינן הכא כדלעיל הדא מסייע למ''ד חליצה פטור ברם כמ''ד חליצה קנין ויש אדם כו' כלומר דהרי חלץ לאשתו ואם חליצה קנין היא אמאי צריך לחלוץ לאחותה:
פתר לה כר' לעזר. דאמר לעיל ריש פירקין אעפ''י שבטל הגורם כו' דהואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
ופריך אין. אם לאחר מיתה הוא ייבם אותה ואמאי קאמר ולא מתייבמת דהא מתה אחותה:
ומשני פתר לה רב לאחר מיתה. שמתה הראשונה:
החולץ ליבמתו. לקמן פ' החולץ וקתני חולצת הדא מסייע למ''ד חליצה פטור היא דאי כמ''ד קנין ויש אדם מתכוין כו' בתמיה ותפטור לגמרי כמו באחות גרושה:
ומשני שנייא היא הכא. דאין שם אלא יבם א' וכבר נראה הוא לפטור בה. א''נ י''ל איפכא דהכא דשני אחין הן ולכל אחד ואחד אסורה משום אחות זקוקה וחליצתה לפטור זיקתה ולא קנין היא אבל התם מודה שמואל דאסור בקרובותיה מד''ס:
החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה. לקמן פרק החולץ הל' ח' דאלמא דחליצה קנין היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source